השירה העברית בתימן ידועה לפחות מן המאה ה-12. למן המאה הזאת היא נכתבת בהשפעה ברורה של שירת תור הזהב בספרד. במאות ה-16 וה-17 החלה שירת תימן להתגבש כאסכולה בפני עצמה, ותפנית הגדולה חלה בה כאשר יוסף בן ישראל ובן משפחתו הצעיר ממנו, ר' שלום שבזי (1619–1680+), החלו לכתוב שירה בהשפעת ה'חומיני' – אסכולה ייחודית של שירת תימן המוסלמית.

ר' שלום שבזי כבש בסערה את שירת תימן, מאפיל על כל המשוררים היהודים שחיו בתימן לפניו וגורם לכך שכל המשוררים שבאו אחריו בארץ זו היוו אך חיקוי חיוור ליצירתו הגדולה.

מכל הדמויות הרוחניות הגדולות של יהדות תימן לדורותיה, שבזי הוא הדמות החשובה והידועה ביותר. יצירתו נפוצה בכל רחבי תימן.

  » שלום שבזי - שירים

  »  על הספר  »  העורכים  »  מתוך הספר

לעומת שירי החול הרבים שלו, המתאפיינים בסגנונם המקושט והמלוטש, מצטיינת שירת הקודש של משה אבן עזרא בפשטות תבניתית ובישירות לירית. היא נותנת מבע לתחושת החטא ותחנוני הסליחה של היחיד, ולכיסופי הגאולה של כנסת ישראל.

במהדורה זו קרוב לשלוש מאות פיוטים. לצורך הכנתה נבדקו מקורות רבים: קבצי שירה ספרדיים, סידורים ומחזורים מכִּתבי יד ומדפוסים, וכן קטעי כתבי יד מגניזת קהיר המקדימים את העדות למאות השתים עשרה והשלוש עשרה.

בכרך א נכללו 'קדושתאות' מתוך ה'מעמד' הגדול של משה אבן עזרא ליום הכיפורים, ו'קדושתא' לחנוכה. בכרך ב ייראו אור פיוטים מסוגים שונים: פיוטי 'יוצר', 'נשמת', ובעיקר 'סליחות' מסוגים שונים.
  » שירי הקודש של משה אבן עזרא

  »  על הספר  »  המחברים  »  מתוך הספר

"מכונת הדיבור בתור מורה שפות: פה מדברים עברית" הוא שמה של ערכת תקליטים ללימוד עברית שיצאה לאור בגרמניה בשנת 1934, שנה וחצי לאחר עליית הנאצים לשלטון.

בערכה זו, הכוללת שיחות מחיי הארץ בתקופת המנדט הבריטי, אנו שומעים לראשונה עברית מדוברת בת התקופה, ועמה עדות לתקופה מרתקת בחיי העם והארץ. זו התקופה אשר בה עוצבה דמותה של ישראל המתחדשת ואשר בה הפכה העברית ללשון חיה, לשונם הטבעית והתוססת של ילידי הארץ.

צוות חוקרים בתחומים שונים מנתח את הרקע לעלייה הגדולה מגרמניה בשנים הראשונות לעליית הנאצים לשלטון, את עולמם של ה"יֶקים" שחיפשו ומצאו מקלט במולדתם ההיסטורית, את חיי היומיום בארץ ישראל, את דרכי לימוד העברית בגולה ובארץ, את העברית שדוברה בארץ בתקופת המנדט, ואת העברית הנשמעת בהקלטות אלה – רקעה ועיגונה בעברית המדוברת של ארץ ישראל.   » פה מדברים עברית

  »  על הספר  »  המחברים  »  מתוך הספר

הסיפור פשוט. כאשר פלשו צבאות צרפת המהפכנית חצו את הריין ופלשו למערב לגרמניה, מילאו שיירות פליטים את הדרכים.

סיפור אהבה נוגע ללב נרקם בין אחת הפליטות לבין בנו הצעיר של פונדקאי מאזור מיינץ. הפואמה האפית הקטנה הזאת קצרה שבחים מיד עם צאתה לאור ב-1797.

גתה עצמו אמר שבכל פעם שהוא קורא את הפואמה הוא מתרגש מחדש. רבים ראו בה יצירה שירית שאינה נופלת מיצירות המופת של השירה האפית הקלסית. משהו בהרמוניה שבין התוכן המודרני לבין הצורה הקלסית שובה את לב הקוראים מאז ועד היום.   » הרמן ודורותיאה

  »  על הספר  »  המחברים  »  מתוך אחרית דבר

יותר ממאה וחמישים שנה לאחר גירוש יהודי ספרד ב-1492, הוסיפו יהודים לחיות בטריטוריה ספרדית, לא כשוהים בלתי חוקיים, אלא בחסותם של המלכים הקתולים של ספרד. הקהילה היהודית של אוראן (באלג'יריה של היום) התקיימה בגלוי, על מנהגיה, על מוסדותיה ובהם בית הכנסת, בממלכה שהכריזה על עצמה כמטוהרת מלא-נוצרים.

הקיום הזה, הבלתי אפשרי לכאורה, התאפשר משום שהיהודים שימשו, כמו בימי הרקונקוויסטה, כמתווכים בין העולמות המתנגשים של הסהר והצלב.

בזכות שליטתם בערבית ובקסטיליאנית, בקודים התרבותיים של שתי החברות ובפוליטיקה הפנימית המורכבת שלהן, יכלו היהודים למלא תפקידים חיוניים לעיר המבצר הספרדית.   » היהודים של מלך ספרד

  »  על הספר  »  ז'אן פרדריק שוֹבּ  »  מתוך הספר

המשכילים היהודים בימי-הביניים הרבו לקרוא ספרים מן הספרות המזרחית והמערבית ואת חלקם אף תרגמו לעברית. אחד הספרים שזכה לגירסה עברית היה סיפור נעוריו של הנסיך ההודי סידהרתא - בודהא - מייסד הבודהיזם. הסיפור הופיע בנוסחים רבים, ובהם גירסה נוצרית בשם ברלעם ויואסף שתורגמה לשפות רבות, בהן ערבית.

הגירסה העברית תורגמה מן הערבית, בידי המשורר אברהם בן שמואל הלוי אבן חסדאי (במחצית הראשונה של המאה השלוש-עשרה) בשם בן המלך והנזיר. אבן חסדאי הסיר את סממניה הנוצריים של היצירה והוסיף לה סיפורים, משלים, שירים, אמרות-חכמה, פתגמים ודברי מדע ועיון. התוצאה היא חיבור מקסים שידבר גם אל הקורא בן זמננו

  » בן המלך והנזיר
     אברהם בן שמואל הלוי אבן חסדאי

  »  על הספר  »  אברהם בן שמואל הלוי אבן חסדאי  »  מתוך הספר

מה היה סוד קסמה של קבלת צפת, ומה הוביל חלקים גדולים בציבור היהודי בעת החדשה המוקדמת לאמץ אל אורח חייהם שינויים כה ניכרים שהציעו האר"י, חיים ויטל, הרמ"ק ותלמידיהם?

הספר טוען כי כוחה של הקבלה במאות ה-16 וה-17 לא היה בחדשנות התיאולוגית ובתיאורי האלוהות המרתקים שהציעה, אלא בהבנת הצרכים של התפוצות היהודיות בעולם המצוי בתהליכי שינוי ניכרים - הן במרחב הנוצרי באירופה והן במרחב המוסלמי של האימפריה העות'מנית בגדולתה: התחזקות המדינה הריכוזית, כלכלה גלובלית, גילוי "העולם החדש", המדע החדש.

  » שברו את הכלים - הקבלה והמודרניות היהודית
      רוני ויינשטיין

  »  על הספר  »  רוני ויינשטיין  »  מתוך הספר

הקורא המודרני נוטה לקרוא את הפילוסופיה העתיקה כתרגיל מופשט, "אקדמי" במהותו. הפילוסוף "מתפלסף". זוהי התפיסה המקובלת במערב מאז חזרה אליו הפילוסופיה היוונית במאה ה-12. מטרתו של הפילוסוף, על פי גישה זו, היא להסביר את העולם ולא לשנותו, לתאר את מהות הטוב ולא לדחוף בני אדם לעשותו.

תרגום ההלכה למעשה היא תפקידם של אחרים. ב"מהי הפילוסופיה העתיקה" מראה פייר אדו, כי בעולם העתיק הייתה הפילוסופיה בראש ובראשונה מדריך לחיים של מצוינות מוסרית. הדיון המופשט נועד להצדיק ולהסביר את דרך החיים הזאת. אוהב החכמה הקדיש את חייו לתרגילים הרוחניים שנועדו להפוך אותו לאדם טוב יותר.

פילוסוף הדורש נאה ואינו מקיים נאה, בגופו וברוחו, את צווי החכמה, לא נחשב בעולם העתיק לאוהב חכמה אמיתי. הפרדת ההלכה מן המעשה בפילוסופיה המערבית הפכה אותה "לאקדמית" בדרך שהאקדמיה של אפלטון מעולם לא הייתה.

  » מהי הפילוסופיה העתיקה?
      פייר אדו

  »  על הספר  »  פייר אדו  »  מתוך הספר

מבריק, מקורי, פרוע-כריסטופר מארלו (1564 - 1593), בן דורו של ויליאם שקספיר (שניהם נולדו באותה שנה) היה מגדולי המחזאים של הרנסאנס האליזבטני. רק בן 29 היה מארלו, כאשר נרצח בנסיבות מיסתוריות, וכבר הספיק להותיר חותם בלתי נמחה על בני זמנו ועל ההיסטוריה של התיאטרון. מחזותיו, "אדוארד השני", "היהודי ממלטה" (שהשפיע על "הסוחר מוונציה" של שקספיר) "דוקטור פאוסטוס" ו"טמבורליין" זוכים להפקות חדשות ומושכים עד היום צופים וחוקרים.

"דוקטור פאוסטוס" נכתב והוצג בשנות השיא של פעילות המחבר בתיאטרון (כנראה בין 1588 ל1590). זהו עיבוד תיאטרלי לאגדה הימיביניימית העתיקה (שהיו לה גרסאות רבות) על אדם המוכר את נשמתו לשטן ומוותר על גאולת נפשו בעבור הנאות העולם הזה. לכאורה מדובר בסיפור מוסר נוצרי על אודות ההבל שבהעדפת הגוף על פני הרוח (בסוף המחזה מושלך פאוסטוס לגיהינום), אבל מארלו מספר את הסיפור הישן בדרך חתרנית ומודרנית להפליא.

  » דוקטור פאוסטוס
     כריסטופר מארלו

  »  על הספר  »  כריסטופר מארלו  »  מתוך הספר

ר' אברהם אבן עזרא (1167-1092) היה ממחוללי הנס של פריחת השירה העברית בספרד, לא רק בשירתו, אלא בכל מפעלו הספרותי רב-הפנים-החל מפירושו המונומנטלי לספרי המקרא, דרך ספרי ההגות, הדקדוק והאסטרונומיה רבי ההשפעה שחיבר. כאחרון משוררי ספרד הגדולים של "תור הזהב" הוא היה עד למשבר שהחל עם פלישת המֻורַבִּטוּן ולאחריה עם פלישת המֻוַאחִדוּן הקנאים שהמיטו חורבן על קהילות ספרד וצפון אפריקה.

אבן עזרא עזב את מולדתו "בנפש נבהלת", כדבריו, הגיע לרומא, חי בכמה מעריה החשובות של איטליה, נדד שנים ארוכות במחוזותיה השונים של צרפת ואף חצה את תעלת למנש והגיע ללונדון. בכל נדודיו לא חדל ליצור בתחומים שונים בניסיון לשַמֵּר את מורשתה האומנותית, הליברלית והאוניברסאלית של יהדות ספרד ולהנחילה לדורות הבאים.

  » אברהם אבן עזרא - שירים
      סדרת שירת תור הזהב

  »  על הספר  »  אברהם אבן עזרא  »  מתוך הספר

אגב מסירתה מדור לדור לבשה התורה צורות שונות. אופיים של דתות ושל עדות מתבטא בנוסחי התורה שבידי מאמיניהן: היהודים, האוחזים בנוסח "המסורה", הנוצרים, הדבקים בתרגום השבעים וב"וולגטה", והשומרונים המאמינים שהנוסח שבידיהם הוא הוא תורת משה האמיתית. חז"ל הכירו את נוסח השומרונים והתווכחו עמו.

אבות הכנסייה הזכירו את הייחוד שלו. הופעתו המחודשת בימי התפשטות הרפורמציה, אחרי שדורות רבים שכחוהו, עוררה פולמוס בלתי מתפשר בינה ובין הכנסייה הקתולית.

המהדורה הזו מבוססת על אחד מכתבי היד העתיקים ביותר של בני העדה, השמור בשכם. היא מעמידה את נוסח המסורה של היהודים מול נוסח השומרונים ומציגה לראשונה את כל ההבדלים המהותיים שבין שני הנוסחים - הן אלה הנראים בכתב והן הללו המסתתרים מאחורי ההגייה. הללו האחרונים אף מבוארים ומתפרשים.

  » חמישה חומשי תורה -
      נוסח שומרון ונוסח המסורה

  »  על הספר  »  המחברים  »  מתוך הספר