שינוי גודל האותגודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד
כל הכותרים
החומרים המרכיבים אותנו
דתות העולם
ישראליות, יהדות ומקרא
שירת תור הזהב
קלאסיקה ערבית

לאתר: מורה נבוכים


הדפסה ידידותית חזרה לרשימת הספרים

    » על הספר  » המחברים  » מתוך הספר  » ביקורות ועוד  » עטיפת הספר  


סיפורי הנביאים
מאת: מוחמד בן עבד אללה אלכִּסַאאִי

מחיר קטלוגי:  84 ₪
המחיר באתר: 75 ₪


 

בספרות המוסלמית הקלאסית התפתחה סוגת ”סיפורי הנביאים” - גרסאות מוסלמיות לסיפוריהן של דמויות מרכזיות במסורות היהודית והנוצרית מעורבות במסורות ערביות על נביאים קדומים.

עיבודים אלה, שראשיתם כבר בקוראן, נעשו ברוח דת האסלאם מחד גיסא, וברוח האגדה העממית הרווחת בספרויות העמים מאידך גיסא.

מחבר הספר שלפניכם, מוחמד בן עבד אללה אלכסאאי, הוא דמות עלומה שפעלה על פי דעת חלק מן החוקרים במאה האחת עשרה (אחרים סבורים שהמחבר חי בתקופה מוקדמת יותר).

סיפור הלוח והקולמוס
אמר אבן עבאס: בראשית ברא אלוהים את הלוח הגנוז, ונגנזו בו מה שהיה ומה שיהיה עד יום הדין. אין יודע מה יש בו פנימה, אלא אלוהים לבדו, ועשוי הוא מפנינה לבנה. כן ברא לו קולמוס מאבן חן, שאורכו מהלך חמש מאות שנה והוא משונן, ונובע ממנו אור כנבוע הדיו מקולמוסיהם של בני העולם הזה. אחר זאת יצאה קריאה אל הקולמוס לאמור: "כתוב!". אז נחרד הקולמוס מאימת הקריאה עד שהדהד קולו בשבחו לאלוהים כהַדהד הרעם, ואחרי כן זרם על הלוח עם הדברים שהזרים בו אלוהים: הוויית היקום כולו עד יום הדין. התמלא הלוח, יבש הקולמוס, אוּשר מי שאוּשר ואומלל מי שאומלל.

סיפור בריאת המים
אמר אבן עבאס: אחר הדברים האלה ברא אלוהים פנינה לבנה בגודל השמים והארץ, ולה שבעים אלף לשונות, והיא משבחת את אלוהים בכל לשון מאותן לשונות בשבעים אלף שפות. אמר כּעְַבּ: ולה עיניים, אשר לוּ הושלכו בהן הרים שלא ייעקרו, לא היו אלה אלא כזבובים בים הגדול. אחר כך קרא לה אלוהים, והיא נחרדה מאימת הקריאה עד שהייתה למים זורמים המכים אלה באלה כגלים. ועוד אמר [המסרן]: כל דבר חדל לעתים לשבח את אלוהים, לבד מהמים; אלה אינם חדלים לשבחו, ושבחיהם הלוא הם סערתם ותנועתם. כן ביכרם אלוהים על שאר ברואיו ויצר אותם מקור להם, כמו שנאמר: "ויצרנו כל חי מן המים. הלוא יאמינו?" (סורה 21 , 30 ). אז יצאה קריאה אל המים לאמור: "הסכיתו!". הִסכיתו [המים] בהמתינם לדבר אלוהים. היו אלה מים זכים, נטולי עכרוריות וקצף.

סיפור הענקת השמות לאדם, עליו השלום
אמר [המסרן]: אלוהים לימד את אדם את כל השמות כולם, עד שידע את כל השפות, אף את שפת הלווייתנים והצפרדעים וכל אשר ביבשה ובים. אמר אבן עבאס: אדם דיבר בשבע מאות שפות, אשר העדיפה שבהן היא הערבית.

אחר כך ציווה אלוהים על המלאכים לשאת את אדם על כתפיהם, למען יהיה נעלה מהם, והם אומרים: "קדוש ומקודש [אתה אלוהינו], לא נסטה מהציות לך". הללו הלכו עמו בשבילי השמים, בעוד שאר המלאכים ערוכים סביבו בשורות, ולא היה עובר על פני שורה מהם בלא שיאמר: "שלום עליכם", והם משיבים לו: "ועליך השלום ורחמי אלוהים וברכותיו, הוי בחיר אלוהים, הטוב שבברואיו ופלא בריאתו".

אמר אבן עבאס: והוקמו לו ברקיע העליון מבני כיפות עשויים אבני חן אדומות ואזמרגדים ירוקים. ולא היה אדם עובר על פני קהל מלאכים או ליד מקום עמדם של נביאים [לעתיד לבוא], בלא שיזכירם, כל אחד בשמו ובשם חברו. אחר זאת החזירוהו המלאכים אל ריבונו, ירומם ויתגדל.

 

© ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל-אביב על שם חיים רובין - The Haim Rubin Tel Aviv University Press | סמיוטיקה: ספרים |
טל: 03 - 6405661   פקס: 03 - 6405662   בניין גילמן למדעי הרוח, קומה 4, חדר 402, קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רמת אביב 69978